יום ראשון, 23 באוקטובר 2011

חיטוט באף

חיטוט באף היא פעולה טבעית, אך ליד אנשים נתפסת כ"חוסר נימוס". חשוב ללמד את הילד כיצד/איפה מקובל לחטט באף. להלן מס' דוגמאות:

  1. עזרו לילד - שימו בחדרו מכשיר אדים, למדו אותו לקנח את האף, פזרו חבילות טישו במרחבי הבית.

  2. הציעו לילד לנקות את הנחיריים בבוקר כחלק משגרת שטיפת הפנים.

  3. הסבירו: "בחברה לא מחטטים באף" במקום להגיד "זה מגעיל".

  4. אמרו: "אתה מוזמן לחטט באף בחדרך או בשירותים".

  5. הגישו לילד טישו במקום לנדנד, להטיף או להזכיר.

  6. עודדו בכל פעם שהילד מקנח את האף - "נעים כשהחיידקים בתוך נייר הטישו ולא על הספה".

  7. התעלמו - ייתכן והילד משתמש בחיטוט באף כדרך יעילה (ושלילית) לקבלת תשומת לב.

  8. צאו מהחדר - בדרך זו אתה מראים לילד מה התוצאה ההגיונית למעשיו. לא נעים להסתכל על אדם המחטט באף, ולכן ההורה בוחר לצאת מהחדר.

  9. אפשרו לתוצאה טבעית להתרחש: לפעמים מורה או חבר יכול להעיר ולומר "איכס, זה מגעיל. תפסיק לחטט באף".

חשוב להבין ולזכור שאין להורה שליטה על הרגל מגונה של הילד, ולכן אין טעם להתעצבן או להעיר לו כל הזמן.

אין תגובות :

הוסף רשומת תגובה