מה עושים כשילד מרביץ או מתחצף להורה?

בזמן הכעס מתרחקים מהילד ובזמן רגוע משקמים את היחסים. למה הילד בוחר בהתנהגות נקמנית? כי הוא פגוע. מאבקי הכוח עם ההורה  הסלימו לכיוון של נקמה. הילד חווה רצף של חוויות מייאשות הכוללות איומים, עונשים, התניות וחוסר כבוד. מהי התנהגות נקמנית? אלימות, חוצפה, שקרים, גניבות, בריחה מהבית וגם  הפרעות אכילה או פגיעה עצמית. איך עוצרים התנהגות נקמנית? כשילד מרביץ להורה נתפוס לו את היד  ונאמר: "אני לא מרשה שירביצו לי ואני הולך עכשיו לשתות מים". כשילד משתולל בבית ניתן לו חיבוק דוב ונאמר, "אני מבין שאתה כועס, אני אוהב אותך ושומר עליך ועל הבית". כשילד מתחצף נאמר "אני רואה לאן השיחה הזו הולכת ובוחר לסיים אותה כרגע" או "האנרגיה הזו לא מתאימה, נדבר אח"כ". איך אפשר לשקם את היחסים? נחפש הזדמנויות לעודד את הילד.   נשאל מה הוא היה רוצה לשנות ביחסים, ונראה אם לפחות בחלק מהדברים אפשר לבוא לקראתו. נפנה זמן לבלות ביחד. נחבק וננשק גם אם זה מרגיש קצת מאולץ. ונפתח אצלו אינטרס חברתי, כדי שירגיש משמעותי ויהיה מרוכז בתרומה לאחר ולא בסבל האישי שלו. נכין ביחד ארוחת ערב, נבקש עזרה עם המחשב או נתנדב ביחד בעמותה. שיקום היחסים מצריך סבלנות. חשוב שנבין מה החלק שלנו בבעיה, ונפסיק עם הכוחניות, העונשים וחוסר הכבוד אל הילד.

לקריאת פוסט מעיתון הארץ המסביר מה עושים עם ילד שרוצה לפגוע...