קאנביס (weed, grass, מריחואנה) הוא סם פסיכואקטיבי הנצרך באידוי, עישון , אכילה ושמן. המתבגר עלול להתמכר לשימוש בקנאביס למרות שהוא ללא חומרים כימיים ומופק מצמח "בריא". שימוש בקנאביס מעורר את הפרשת הורמון הדופמין המייצר תחושת הנאה, ריגוש ועונג במוח. ככל שמגדילים את השימוש כך גדל הצורך, הגוף מסתגל לסם ו"צמא" לעוד.
אורית אופיר אלדר עובדת עם מתבגרים מכורים ומשפחותיהם ומחלקת את השימוש בקנאביס לשלושה מצבים:
מעשן חברתי - מעשן מדי פעם ויכול להפסיק מתי שרוצה.
מעשן בעייתי - מעשן על בסיס קבוע, 2-3 פעמים בשבוע, מגדיל את כמויות השימוש עם הזמן, מתחיל לפתח תלות, לעתים לא יכול להרדם או לתפקד בלי הסם.
מכור - מעשן על בסיס יומי, מספר פעמים ביום, מגדיל את המינונים, מפתח תלות פיסית, נפשית ופסיכולוגית בסם. למעשה לא יכול לתפקד בלעדיו.
מומלץ לפנות לגורם מקצועי במידה וזיהיתם שינוי בהתנהגות: הסתגרות, התפרצויות, חוסר שליטה, התדרדרות בלימודים, התרחקות מחברים, התחמקות מההורים, בקשה לתוספת בדמי כיס, הלוואות מחברים, חולשה פיסית, מצבי רוח משתנים, בעיות שינה ואכילה או דיכאון.
|
