ילדים רבים מתחננים שנאמץ כלב ונודרים נדר שיטפלו בו :-) ברוב המקרים עול הטיפול נופל על כתפי ההורים, המעדיפים לוותר על "התענוג".
מכיוון שהכלב נהיה כמו בן משפחה, הוא משפיע לטובה על המערך המשפחתי, לדוגמה:
הילד היחיד בונה עם הכלב מערכת יחסים משמעותית במיוחד.
הילד הצעיר, התינוק של המשפחה מסתכל על הכלב כמישהו "קטן" ממנו, דבר שמעצים אותו ונותן לו הרגשה של ילד גדול. בנוסף, טיפול פשוט בכלב, כמו מילוי צלחת המים/האוכל, עוזר לו להרגיש משמעותי ותורם.
הילד האמצעי שלעתים מרגיש אבוד במשפחה, יוצר "ברית" עם הכלב ומקבל את תשומת הלב המיוחלת.
הילד הבכור משתחרר מ"התפקיד" הרציני, משחק/משתטה עם הכלב, ומתחבר אליו רגשית.
אם לא מתאים לכם לאמץ כלב, ניתן לשקול את האפשרות להיות משפחה אומנה במהלך סופ"ש אחת לתקופה. פתרון אחר הוא לשמור על כלב כששכן/חבר משפחה נוסע לחופשה. זהו פיתרון יעיל גם במצבים שילדים מפחדים מכלב.
הכלב הוא חבר נאמן, המעניק אהבה ללא תנאי ובתקופות לחץ/משבר יכול להוות גם כטיפול רגשי.
|
