"הילדים בימינו אוהבים מותרות, אינם מכבדים את המבוגרים ואוהבים לפטפט במקום לעסוק בפעילות גופנית. הם מתנגדים להוריהם ונוהגים בעריצות כלפי מוריהם".
הציטוט הזה נשמע ודאי מוכר ונכון לתקופתנו, אך הוא נכתב לפני יותר מאלפיים שנה ע"י הפילוסוף אפלטון.השוואה בין הדורות היא מיותרת. רובנו גדלנו בבית "אוטוקרטי" עם יראת כבוד להורים. הילדים היום חיים בתקופה של דמוקרטיה המושתתת על כבוד הדדי ושוויון זכויות. מכאן נובע התסכול והבלבול שלנו.
שאלה : איך מגשרים על הפערים?תשובה: נשאל את עצמנו מה מפריע לנו היום. על אילו ערכים חשוב לנו לשמור?
אם מפריע לנו שיש שימוש מוגזם במסכים, נגביל את השימוש בם. נקבע ביחד כמה זמן, איפה, מה ומתי מותר.
אם מפריע לנו שאין מספיק פעילות גופנית, נעודד את הילד להשתתף בחוגי ספורט או נמצא זמן ונעשה ביחד פעילות גופנית.
אם מפריע לנו שאין מספיק אינטראקציה עם ילדים, נעודד את הילד לקיים פעם או פעמיים בשבוע מפגשי חברים.
אם מפריע לנו שאין עזרה בבית, נבקש עזרה מהילדים ונעודד אותם על תרומתם המשמעותית.
אם מפריע לנו שאין מספיק זמן משפחתי, נקבע ביחד מתי נבקר את המשפחה ונתכנן פעילויות משותפות.
